ב. פילוסופים ומאמינים על הפליאה

אבל קודם שאעבור לבירור מפורט זה , מן הראוי לעיין בטקסטים הפילו סופיים הראשיים שנרמזו לעיל . אולי ניתן יהיה ללמוד מניתוחם השאלות שהעלתה הפליאה , על מקורה , מרכיביה ותוצאותיה . " הפליאה , " אומר אפלטון בתאיטטוס , 155 d Theaitetos ) ד , ( "היא ההרגשה של הפילוסוף , והפילוסופיה פותחת בפליאה . " הוא מוסיף שם , על דרך הציור המיתולוגי , כי איריס , אלילת הקשת בענן ושליחת החכמה האלוהית , נקראת בתו של תאומס ( Thaumas ) או הפליאה . Thaumazein היא איפוא ראשית החשיבה הראויה להקרא פילוסופית . כן טען אחריו 4 ת י א י ט י ט ו ס , בתרגום א' סימון , ובעריכת ח"י רות , ירושלים , תרצ"ד , עמ' : 43 "הרי התמהה שייך לפילוסופיה דווקא , ובו ורק בו מקור הפילוסופיה' ודומה שחכם גדול היה בעל ספר היוחסין , שאמר שאיריס נולדה מתאומאס " . אין דעתי נוחה מן השם תמהון בתרגום פסוק זה . אמנם לשון התמהון היא מקראית , אבל עדיין היא רחוקה מן התמיהה שבתלמוד ובמדרשים , שעניינה באמת התפלאות והשתוממות . התמהון שבמקרא עניינו בהלה ומבוכה , וזה מתאים יפה למתואר כאן מבחינה פסיכולוגית , אולם יש בו יותר מטירוף הדעת , והוא אמור גם בבהמה , כ...  To the book