בכמה אזורים באירופה המערבית של ימי הביניים התיכוניים והמאוחרים גברים ונשים לא הוצאו להורג באותה דרך בעוון אותם פשעים . בברבנט , בגרמניה ובצרפת הוצאו הגברים להורג בדרך כלל בתלייה , או אם היו אצילים נכרת ראשם בגרזן . הנשים לעומת זה הועלו על המוקד או נקברו בחיים . נוהג זה עוגן בחקיקה ובתקנות 1 למיניהן והיה לחלק מהמסורת הלגלית שיושמה . רק משלהי המאה הט"ו בתהליך הדרגתי ובשיעור שונה באזורים השונים הומרו דרכי ההוצאה להורג האלה של הנשים בתלייה . דרכי ההוצאה להורג האכזריות ביותר שנקבעו כדי להגביר ולהאריך את ייסוריו של הנידון , נגזרו על אלה שנמצאו חייבים בדין בעוון פגיעה בכבוד המלכות . ( crimeniaesaemajestatis ) ומאחר שלטקס הוצאתם להורג היה תפקיד סימבולי ודידקטי משמעותי במיוחד , בוזו גוויותיהם במיוחד . בין היתר , יש שהגווייה כולה , או רק האברים הפנימיים ( בעיקר הלב שבו חרש הפושע את מזימת הבגידה ) הועלו על המוקד . אך גם הם לא 2 הועלו על המוקד חיים . בגידה במלכות לא היתה בדרך כלל פשע נשי אך היו נשים שהועמדו לדין בעוון רצח שאף הוא נחשב לבגידה דוגמת רצח וסל את אדונו , רצח משרת את אדונו או רצח אישה א...
To the book