תקנת הלשון או שיפור הסגנון?

כאשר סקרתי את המהדורה הראשונה של 'הלקסיקון לשיפור הלשון' מאת ד"ר ראובן סיוון ( ראה המאמר הקודם , ( הכתרתי את רשימתי : 'שיפור הלשון — בלי קפדנות . ' עתה מונחת לפני המהדורה השלישית , ' המחודשת' ( ככתוב בדף השער , *( והגם שאינה שונה בעיקרה מן המהדורה קמא , איני נוטה לחזור על כותרתי שמלפני אחת עשרה שנה . לא שד"ר סיוון נעשה קפדן משהיה , אלא טעמי שלי נשתנה , מן הסתם , וכמה וכמה הערות שמעיר בעל הלקסיקון , והסגנון שהוא נוקט במקומות רבים , עלולים לעניות דעתי להחטיא את המטרה הנכבדה של תקנת הלשון . אפילו כוונת קפדנות אין כאן , תולדת קפדנות יש כאן ; ועל פי מה ששנינו בפרקי אבות , שלא הקפדן מלמד , אפשר שמקצת לקחים שהמחבר מבקש להחדירם בקורא — לא ייקלטו , או ייקלטו בצורה מעוותת . שיבושי הגייה עוד אייחד על כך את הדיבור , אולם תחילה ראוי שאדגים בשורת מובאות את תועלתו ושבחו של הלקסיקון . בערכים רבים מוסבת תשומת הלב אל שיבושי הגייה רווחים : 'אהנה' ( א' בסגול , ה' בחטף סגול , ( וצריך להיות איהנה ; 'אופניים , ' 'אופנוע' ( פ' בשווא , ( וצריך להיות אופניים , אופנוע ; אמצע , ארבע , אצבע ( יש לבטא מלים אלו במלר...  To the book