'אשל אברהם' ומצלול לשונו

כל יצירתו של שלונסקי , בשירה ככפרוזה . במקור כבתרגום , היא פלא של בריאת ניב שפתיים . אם לא בריאה יש מאין , מכל מקום בריאה במובן של חד פעמיות , של חסד עליון ושל כליל השלמות . 'נפלאות אשר לא נבראו' ולא שוערו עד הנה בשפת עבר — שלונסקי , כמדומה יותר מכל משורר עברי אחר בדורות האחרונים , ידע לחוללן . אלא שמלבד העושר הלקסיקלי מתייחדת כתיבתו ( כשם שהתייהדה שיחתו ) במצלול שכולו שלו , ב'טביעת הגייה' ( על משקל 'טביעת אצבעות ( ' אישית . אפשר להתחקות על מקורו או על מוצאו של מצלול זה ; חטיבות מסוימות בשירתו של שלונסקי מוליכות את הקולות ואת המקצבים אשר מהם מורכב המצלול . יש באסופת שירי 'אבני בוהר , שנכתבו ונתפרסמו לראשונה באמצע שנות השלושים , פרגמנט אוטוביוגרפי מפורסם , 'אשל אברהם , ' על מחוז הולדתו ונסיבות הולדתו של המשורר ועל כמה חוויות ילדות . בקריוקוב , יישוב נידח ' ) כפר של דחי , ( ' מהלך שעה ורביעית השעה מקךמנצ'וג , ב'פולטבה פלך , ' יצא לאוויר העולם מי שעתיד להיות פייטן חדשן בישראל : מאורע שכשלעצמו אין בו שום רבותא , ככתוב בשיר הפותח את הפיגמנט : 'היה זה כה פשוט , בכפר באוקראינה / נולד לאבא אמא...  To the book