משהו על הכתיב המלא

קוראים אחדים ביקשוני שאסכם ואנמק את כללי הכתיב המלא המקובלים עלי . אקדים ואומר , ששום שיטה של כתיב מלא לא מנוקד , ואפילו 'מלא וגדוש , ' אינה מסוגלת 'להקליט' את העברית , להציגה שחור על גבי לבן כפי שהיא נהגית ונשמעת — או כפי שראוי להגותה ולהשמיעה . כתיב לא מנוקד הוא כתיב בלי תנועות , בלי ווקלים , וכל הוספה של אמות קריאה ( האותיות , 'א , 'ה , 'ו ( 'י ממלאת בדוחק את סימני ההגאים החסרים ולפעמים אף עלולה להטעות ולבלבל . * = a אל"ף ? בעייתי ביותר הוא מימושו של הרו קןל a בכתיב המלא . בכתיב המנוקד ( בהברה הספרדית ) הוא מסומן על ידי קמץ גדול , פתח וחטף פתח . לא ניתן להשתמש באות אל"ף כסימן V a במלים עבריות ( אף כי תן דעתך לשתי מלים אלו : רשות , שעניינה שלטון , ממשל , הנהגה , וראשות , באל"ף , שהיא לעצמו של דבר מלה נרדפת לך ש ו ת . ( אך אפשר לעשות שימוש נרחב באל"ף כדי לממש את a במלים הלועזיות הנהוגות בעברית : ג א ו ג ר א פ י ה ( ומוטב כך , ולא ג א ו ג ר פ י ה , ( ל א ב י ר י נ ת , מאקסימאלי , נורמאליזאציה , פאסיבי , ראדיקאלי . אין טעם לקמץ כאן באלפי"ן , והוא הדין בשמות פרטיים כמו באלפור , גאריבא...  To the book