יהודים כאנכרוניזם

ברשימה זו אתן דעתי על תופעה לשונית היסטוריוסופית מעניינת שנתקלתי בה אגב קריאה בספר 'נשים במקרא' מאת הרב עדין שטיינזלץ . להלן כמה ציטוטין מדברי המחבר : מבחינה היסטורית , ברור שהיחס רחל לאה הוא אחד המרכיבים הגדולים והחשובים של ההיסטוריה היהודית למשך שנים רבות . משה הוא השליח ממרום . בתפקידו הלאומי ( להבדיל ממהותו האישית והנבואית ) הוא אינו מייצג את העם היהודי , אלא הוא נציגו של ה' בתוך העם היהודי ... מךים ואהרן , לעומת זאת , שניהם נציגים של העם היהודי , הם שני הגואלים של העם היהודי — מתוכו . ברור # רות עברה בשנים שלפני כן תהליך מסוים של התקרבות אל העם ה י ה ו ד י ... בית האב הזה ( של אלימלך , ( למרות ייחוסו הדתי , ניתק עצמו במידה ידועה מן המבנה היהודי המסורתי . אחאב ואיזבל מבטאים שני צדדים של עולם — ה י ה ו ד י וה ל א יהודי . אפשר שאחאב אינו יהודי טוב . הוא חוטא ומחטיא — אבל הוא עדיין מאוד מאוד יהודי , מבחינת החולשות שלו ומבחינת הרגישויות שלו לדברים . אפשר שהמן , שהוא צד מעוניין , אינו מגלה את יהדותה של אסתר אלא לאחר שאין בידו לעשות מאומה . היחס בין רחל ולאה מלות המפתח במשפטים המצוטטים...  To the book