אופק לשוני תרבותי צר

שוב מונחים לפניי גליונות אחדים של העלון כתיקונם — הערות בענייני לשון , סגנון ומינוח , שמר ד' ניב , עורך דברי הכנסת , מוציאם מדי שבועיים . מרור אחד בעלון נקרא 'חבל על דאבדין : ' מלים וביטויים שורשיים , שהיו שגורים בעבר הלא רחוק בפי כל דובר עברית , ושהודחקו בשנים האחרונות על ידי תחליפים נפסדים המבערים את הלשון . נפסדים על שום מה ? על שום שהמלים החלופיות נועדו מטבע ברייתן לסמן עניינים אחרים — לא את העניינים , שהיו מסומנים עד תמול שלשום על ידי הביטויים השורשיים שהודחקו והושכחו . נמצא שהשימוש בתחליפים הוא חטא כפול : אין הם קולעים למטרות שאליהן נועדו , והם מסיגים את גבולם של ערכים מילוניים אחרים . כבר נדרשתי הרבה לסוגיה זו , והפעם אשוב ואשבר את האוזן בדוגמאות אחדות מן המדור 'חבל על דאבדיך — אף אומר בהמשך מהי האבדה שאני מצטער עליה ; אולם מראש ארמוז , שהאבדה אינה לשונית , ועל כל פנים — לא לשונית גרידא . הההפסד הוא ת ר ב ו ת י — הן תרבותי יהודי , הן תרבותי אנושי אוניברסלי . אם פלוני אומר ברהיטות הדיבור : 'הוא כואב את הכאב בדיוק כמוני' — ניחא , ייסלח לו , אף כי ברור שנאה יותר ועברי יותר לומר : '...  To the book