שערי־החליפין של הלשון

יש שגם מודעה קטנה מחדשת חידושי לשון ; כגון אותה מודעה , שהיתה אולי הראשונה במינה בתל אביב . יום אחד , לפני כיובל שנים , הודבקה על שמשת חלון , באחוזת בית או בנחלת בנימין , כרזה בזו הלשון : 'דירה להשכיר , עם נ ו ח י ו ת . ' כך , יחד עם מונחים מדעיים וטכניים שאולתרו על ידי מורי הגימנסיה , צצה על גבעות החול של העיר החדשה גם 'נוחיות' זו , 'לשון נקייה' זו , המסווה את חדרי השירות שבבית , שהנפש היפה מהססת לכנותם בשמם המפורש . אמנם , לא כל כך נוח לנו בנוחיות הזאת — תמיד חשים היינו שדבק בה איזה סרבול . והסרבול הוא , כמובן , ביותרת הקטנה של היו"ד הדחוקה בין שתי הו"וין . כי מדוע , בעצם , 'נוחיות' ולא 'נוחות ? ' אומרים אנו גם אנושות , גם אנושיות , אך לא הרי זו כהרי זו ; שאנושות נגזרת מן אנוש , ואנושיות — מן אנושי . ואילו נוחיות — כלום תאמר שנגזרת היא מן 'נוחי' ולא מן 'נוח ? ' ואם צור המחצבת הוא 'נוח' — הרי שיש לומר נוחות . סיפר משה שרת , בהרצאה נאה על שיבושי לשון שהרצה לפני קהל עיתונאים , כיצד נתגלגלה יו"ד זעירה זו לתוך הנוחות . אותו בעל מודעה , ראשון למשכירי דירות בתל אביב , לא לנוחיות התכוון , כי...  To the book