מבחנו של תרגום

אני קורא ב'מרש רדצקי' ליוזף רוט , בתרגומה המשובח של אילנה המרמן : * 'כשדה של שיבולים שחורות ומשונות ברוח השתוחחה חשרת היהודים לפני הקיסר ' ... איזה דימוי מרשים , מהמם : 'חשרת היהודים ! ' זהו דימוי מוחשי מאוד , נטורליסטי , ובה בשעה — ספרותי מאוד , וארכאי , וקצת מסתורי . ח ש רה היא מלה יחידאית , המצויה כידוע בשירת הניצחון לדוד : 'וישת חשך סביבתיו סכות , חשרת מים עבי שחקים' ( שמ"ב כב , יב . ( הוראתה אינה מחוורת כל צורכה ; מניחים שנגזרה מן השורש ח שר , שעניינו לקשור , לקבץ , לאגד ומכאן ח י ש ו ר של אופן . לפי זה , ח ש ר ה בפסוק הנידון היא התקבצות או התעבות של עננים . אבן שושן , בקונקורדנציה החדשה שלו . לתנ"ך , מציע שני פירושים ומציב סימני שאלה בצדם : ' קיבוץ ? חשכה ' ? ואמנם בנוסח המקביל של שירת דוד בספר תה לים כתוב : 'חשכת מים עבי שחקים' ( תה' יח , יב . ( יהיה אשר יהיה משמעה המדויק של ח ש ר ה — בספרות החדשה היא משמשת על הרוב במובן ציבור או קיבוץ ( ראה מובאות במילון אבן * ספריה לעם , הוצאת עם עובד , תל אביב . 1980 שושן ;( מכל מקום , לעולם אין היא מפקיעה עצמה מן התסמיך המטאורולוגי שמעורר ...  To the book