סירב, שיקר

בלשון תקנית , לסרב הוא פועל עומד . לא יבוא אחריו מושא ישיר ; מסרבים ללכת , לשבת , להיענות לבקשה . שים לב : מה שמצטרף אל הפועל לסרב הוא שם פועל , שמקדימים לו אות היחס למ"ד . אמנם לא תמיד היתה צמידות זו של ל' היחס חוק ולא יעבור ; מילון אבן שושן מביא מראי מקום מבן סירא ( ד , כו , ( 'אל ת ס ר ב עם האל ואל אלוהים היכנע , ' וממדרש שמות רבה ד , 'כמה סירב משה שלא לילך בשליחותו של הקדוש ברוך הוא' ( כאן מפרידה התיבה 'שלא' בין סירב ובין לילך ונוצרת כעין סתירה כפולה 1 בעברית מודרנית לא היה אפשר לדעת על פי זה אם משה סירב ללכת או סירב לא ללכת . (! והנה בעברית הישראלית העכשווית , כאילו נהפך לסרב מפועל עומד לפועל יוצא ואפשר שיבוא אחריו מעין מושא ישיר . אין אומרים עוד : ' החייל סירב לציית לפקודה , ' אלא 'הוא סירב פ ק ו ד ה . ' אני נוקט לשון זהירה ' ) כאילו , ' 'מעין , ( ' משום שאפשר ש'הוא מסרב פקודה' אינו אלא מה שנקרא בתורת הלשון דרך קצרה או השמטה , אליפסה בלעו , שמובלעות בה מלה ואות יחס : 'הוא מסרב ( לציית ל ) פקודה . ' ממשית יותר היא ההסבה שחלה בפועל לשקר — מפועל עומד לפועל יוצא ( בעברית המדוברת . ( ...  To the book