אותיות ותנועות

צרתו של המבטא העברי בימינו אינה ביסודו של דבר צרתם של כמה עיצורים ( קונסוננטים , ( אלא היא בעיקר צרת ביצוען של תנועות ( ו 71 ןלים , ( אף כי קשיי הביצוע אכן מותנים בטיבם של העיצורים הללו — אל"ף , ה"א , חי"ת , עי"ן , רי"ש . כללי הנטיות של פעלים לגזרותיהם ולבנייניהם ושל שמות למשקליהם — תלויים במקום היקרותם של העיצורים הנ"ל בתוך מלה . השינויים מתממשים בהנעה ( יו קןליזציה ) שונה . אנו אומרים , בבניין נפעל הווה : נשקל — IT 1 ? אבל נאהב , T VIV נאפה , T V ! V נהדף , ITV IV נהןה , נחשק , נחזה , נעלם , נעשה , נךאה . בבניין פועל הווה יש לומר ממולא אבל מדו , ™? נךפא אבל נך ? ה . כללים 'מגוונים' אלה נקבעו בזמן שהאותיות הקרויות 'גרוניות' היו חיות עדיין , ויש להניח שהציות לכללים היה אי פעם אוטומטי : יהודים שהורגלו לדבר עברית משחר ימיהם נענו בדרך הטבע לתקני ההגייה ולחוקי הדקדוק בכלל , ללא צורך בשינון . מגוון הארטיקולציה של הלשון נקבע מצד אחד על ידי האופי החריג , ה'שרירותי , ' של ההגאים , 'א , 'ה , 'ח , 'ע , 'ר ומצד אחר — על ידי ששת העיצורים בג"ד כפ"ת המתייחדים בכפל ביצועיהם ( בעברית של ימינו נשתמרה ס...  To the book