תארים מיותרים

להלן שני זוגות משפטים . במשפט אחד שבכל זוג יש שם תואר מיותר . סמן את שמות התואר המיותרים . על פי חזותו , זקנו ולבושו הבינותי מיד שהוא רב יהודי . ר' שלמה גנצרפריד , מחבר 'קיצור שולחן ערוך , ' היה רב הונגרי גדול . זכרתי את בית הכנסת הליטאי שלנו , שהיתה בו השראה . הם ביקרו בו ביום בבית הכנסת היהודי שבעיר . דעת לנבון נקל , שהתואר המיותר מצוי במשפט הראשון ובמשפט האחרון . אין בעולם רב לא יהודי , אלא כל רב , באשר הוא רב — יהודי הוא , ואין צורך בציון האופיין הזה אבל אפשר להוסיף לוואי המשייך רב לארץ מוצאו או מגוריו , או לעדתו : רב פולני , רב הונגרי , רב אשכנזי , רב ספרדי . ולעולם נוכל לומר : רב בישראל — תואר נמלץ כלשהו , כעין שם נרדף לגדול בישראל . ואין בית כנסת לותרני , או בודהיסטי , או שינטואיסטי : בית כנסת , באשר הוא בית כנסת , הריהו בית תפילה של יהודים ולא עוד . אבל מכמה בחינות , של אדריכלות חוץ ופנים ושל טקסים ומנהגים , שונים היו בתי הכנסת שבגלויות השונות . לכן אפשר לדבר על בית כנסת ליטאי , הולנדי , תימני , וכמובן — על בית כנסת חרדי ( אורתודוקסי , ( שמרני ( קונסרבטיבי , ( רפורמי . נראה לי...  To the book