|
|
היריון הוא נושא לא צפוי בספר המלווה את תודעתו של נער צעיר , ובכל זאת הוא חוזר ומבליח בספר הדקדוק : בעוברים שאהרון רואה שוב ושוב בחזיונותיו - "העובר האנושי מחדר-הטבע של בית-הספר ... פקח לרגע לנגדו את עפעפי הראשן הגדולים המדובקים שלו , ופיו הרחב מגחך לקראתו" , ( 52 ) או "עוברים מתים נאנחים מתוך מותם . חבלי טבור חיוורים , ממוסמסים , מתנועעים רפות , מבקשים דבר מה להיצמד אליו , לינוק" . ( 296 ) בדימויים אגביים , כמו למשל "מביט בשמים הנמוכים , האפורים , שהריונם כמעט נגע באדמה" , ( 157 ) וגם באופן ישיר : אהרון חוקר את יוכי עד איזה גיל אפשר להוליד , ( 154 ) הוא תוהה מה גורם לעובר לקבל את צורתו : האם אמו של דודו ליפשיץ הלבקן לא נזהרה כשהיתה בהיריון והסתכלה על יצור כמוהו , ( 36 ) ואם סופי אטיאס השכנה ההרה תסתכל תשעה חודשים רק על פרץ אטיאס , אולי "יצא לה ילד קירח עם שפם דק" . ( 89 ) גם העצירות של אהרון מתוארת כהיריון : "מבליט מעט את בטנו , את ההיריון הקטן שנהיה לו שם" , ( 182 ) ופוסע "בזהירות , ברגליים פשוקות מעט , כל תנועה מכאיבה לו כעת" , 199 ) בניסוח דומה תתואר אמו ההרה ה"הולכת משונה , ברגליים...
To the book |
|
|