הבמאי יש פער בין רגשותיו של אהרון לבין מה שהוא שואף להרגיש . יש פער בין רגשות הסובבים אותו לבין מה שהוא רוצה שירגישו . כדי לצמצם את הפערים הללו הוא הופך לשחקן ולבמאי בתיאטרון של חייו . הרבה לפני התקופה שבה נפתח הספר , אהרון כבר מביים את משפחתו : הוא שומט את ידה של אמו כדי לעורר את הזעקה האמהית שבה היא קוראת בשמו . הוא הולך לאיבוד כדי להפיק את אהבתם של הוריו , כדי לראותם רצים לקראתו וקוראים בשמו בקול מיוחד ומחבקים אותו בכל גופם . ובזמן ששלושתם צוחקים ובוכים , אהרון כבר מתכנן את הסצנה הבאה . ( 296 ) כשהוא גדל מעט , הוא מביים באופן דומה גם את יחסיו עם גדעון : " פעם , לפני זמן לא רב בעצם , הם היו מצילים זה את זה בכבישים , לפעמים אף היו מסתכנים , כאילו בלי כוונה , כדי שהשני יציל ברגע האחרון ואפשר יהיה להודות לו בלב מתפעם" . ( 99 ) הוא מתמכר למשחקי ההצלה עד שהוא שוכח את העיקר , כלומר את גדעון ; כשמגיע תורו של אהרון לבחור שחקנים לנבחרת הכדורעף הוא משאיר את גדעון לסוף ; "לא מפני שגדעון היה שחקן גרוע אלא כדי להושיע את גדעון ברגע האחרון , כמו אז , כשהערבים כבשו את ירושלים וקולונל שאמס , מתוך הער...
To the book