בגוף היא מבינה אפשר לומר דברים רבים בגנותה של הינדה קליינפלד , והם אמנם נאמרים . כמות הדימויים השליליים המלווה אותה לאורך הספר יכולה להתחרות בלקסיקון הקללות והגידופים שרשם שלום עליכם מפי אמו החורגת ; אמו של שלום עליכם קראה לו אשמדאי , בלעם הרשע , גרוגרת , דיבוק , דג מלוח , דוכיפת , זבוב מוות , זנב הלטאה , זפת , לכלוכית , וכן הלאה . ספר הדקדוק הפנימי מכנה את הינדה : צלופח , נחש , עכביש , זבוב סועד , קרפדה , נמייה ותרנגולת ( ולא בהקשר אמהי , אלא כדי להעליב את הזפק שלה , ( שמש אכזרית , אש כחולה , שוט , חרדל , וכל מיני סכינים כמו אולר , תער וחרמש . רמיזות מפורשות למחצה קושרות אותה לגלריה רב-תרבותית של מכשפות - מהפיה הרעה של היפהפייה הנרדמת , ועד מדוזה , קירקי ודלילה . אבל דבר אחד אי-אפשר לקחת ממנה - בגוף היא מבינה ; היא אומדת את גילה של עדנה לפי שיניה כאילו היתה סוס : "אולי אתה רואה אותה צעירונת , אבל אני הרי מסתכלת אצלה בשיניים , ושיניים לא משקרות , והיא שלושים ושמונה לכל הפחות" . ( 13 ) מאוחר יותר , כשהיא משקללת גם את העור ואת העפעפיים , היא מתקנת את הערכתה לארבעים . ( 129 ) ועשרה עמודים...
To the book