|
|
... מבלי לשאת עיניה השמיימה , בשביל לברוא שם עולם נצחי ל'מעון הנשמות / - מצאה היהדות את ' החיים הנצחיים' בארץ מתחת , בהגבירה את הרגש החברתי בלב היחיד , שיראה את עצמו לא כמצוי נפרד , שמציאותו מתחלת בלידתו ופוסקת במיתתו , אלא כחלק ממצוי יותר גדול ונכבד , כאבר מן הגוף החברתי שהוא מתייחס אליו . אחד העם , "בשר ורוח" הגוף החברתי גם אהרון הוא חלק מגוף חברתי , או יותר נכון - מסדרה של גופים חברתיים : מן הגוף החברתי של הכיתה שפורץ להפסקה : "ילד אחד כביר , על שמונים ידיו ורגליו פוקע כעת דרך הדלת הצרה" ;( 44 ) או מגוף הקבוצה שנרדמת ביחד בטיול השנתי "בערימה , גוף אחד נושם קצובות , כאילו ריאה אחת גדולה חבויה במרכז" . ( 38 ) או מגוף המשפחה : "הבשרים שלהם דומים , הוא חושב , כאילו מאותה חתיכה חתכו את כולם" . ( 211 ) דוד לוניו צועק בבר-מצווה "דרך גוש המועקה התקוע בגרון של כולם" , ( 125 ) ויש קשר ברור בין העיסוי של אבא , בין האופן שבו גופו "משתחרר וזורם" , ( 213 ) לבין הנ ? שרת העצירות של אהרון בחדר הסמוך , ושניהם כרוכים איכשהו בהחלטתה של סבתא שחדלה לפקוק את מעי המוות . ( 198 )
To the book |
|
|