אחר הניצחון , שנחלו חסידי קארלין בעשר השנים האחרונות של המאה השמו נה עשרה , ניתן להם לחיות על פי מנהגיהם בגלוי ובאין מפריע . אבל השנאה הלוחשת שבינם לבין הרוב המתנגדי שמסביבם לא חלפה לגמרי , והיא הולידה מזמן לזמן מחלוקת בחיי הקהילה וביחסים שבין אדם לחברו . במשך כל המאה התשע עשרה שמרה החסידות הקארלינית על אופיה , ללא שינויים ניכרים . דברים שיצרה או חידשה החסידות בתולדות הרוח היהודית היו במשך הזמן לדוגמות ולנוהג קבוע . בראש החסידים עומד הצדיק , והחסי דים מאמינים בו באמונה שלימה . דעתו וסמכותו של הרבי הן הקובעות והמ חייבות . הצדיקים מתחלפים לפי השושלת : הבן יורש כסאו וקדושתו של אביו . הצדיק יודע ומכיר כל חסיד מחסידיו , פרטי חייו- דאגותיו , מעודדו תמיד , תומכו בעצבו ומשתתף בשמחתו , עם שהוא מדריכו ביראת השם ובעבודת השם . יחסו האבהי של הצדיק אל חסידיו ואמונתו של החסיד בקדושתו ובכוחו של הצדיק נתנו אותותיהם בכל הלך נפשו של החסיד , שנתייחד מזה שבסבי בה הרבנית ליטאית . במרכז מעייניו של החסיד הקארליני , ככל חסיד , עמד הרבי שלו , כיוון שיגם הרבי מהרהר בו תמיד . ' קשר הדוק זה אל הרבי השפיע על קש...
To the book