התבוללות ואמאנסיפאציה

הלאומיות היהודית , שהשפילה תמיד בכל החליפות של התקופות ההיסטוריות השונות לשמור על ייחודה ולהבטיח את שמירתו בדרך החוק , דומה שלא עמדה במבחן האמאנסיפאציה המערב אירופית . הפריבילגיות ההודיות בימי הביניים ובזמן החדש היו בהן תמיד ערובות לקיום לאומי אוט 1 נומי של היהודים . אבל כשקיבלה צרפת , ולאחר מכן גרמניה , חוקה חדשה , הסתפקו כנראה to ami בביטול ההגבלות שהוגבלו כאזרחי המדינה ולא טרחו ביותר להביא בדרך משפטית לידי התאמה בין התנאים הפוליטיים החדשים ובין מסורתם ההיסטורית . היו משקיפים מאוחרים , שתפסו בעינם בעיקר את פעולת העובדות גופן אך לא את משמעותן הפנימית , סברו שיש לראות בכך חוק היסטורי והכריזו כי ההתבוללות היא תוצאה בלתי נמנעת של כל אמאנסיפאציה בכלל . לפיכך התנבאו להתרחשות התהליך הזה גם בקרב היהודים שעדיין לא זכו לאמאנסיפאציה משעה שיעלו הארצות , שבהן הם יושבים , על דרך הדימ 1 קראטיזאציה הכללית ושחרור היהודים . אבל באנאלוגיות היסטוריות יש לייחס חשיבות לא רק לזהות של המאורעות החיצוניים , אלא עוד יותר למבנה הפנימי של הגופים החברתיים המשתתפים בהם . הצצה בתנאי התרבות הפנימיים של יהדות צרפת ...  To the book