ניסיון לבחינה היסטורית ההיסטוריה של העם הפולני —כשל העם היהודי— בחלקת לשני חלקים , שלפי תוכנם ורוחם הם נבדלים זה מזה בתכלית ולשם הבנתם נדרשים קני מידה שונים . קו גבול שבין שני החלקים האלה הוא אבדן העצמאות המדינית . עד שנת 1772 היתה פולין מדינה עצמאית . מכאן ואילך התחיל תהליך ההתערערות המדינית , נפתח העידן של העדר מדינה . ועדיין אין באבדנה של מדינה משום אבדן העם גופו , כפי שאנו , היהודים , מיטיבים לדעת . אבל דווקא אנו יודעים כמו כן מה משמעו של חורבן מדיני כזה , ולפיכך מה מוטעה יהיה לדון על תכונותיו הלאומיות של עם לפי תולדותיו שלאחר המדינה בלבד . התמורה הפנימית מתגלית גם ביחסיו של העם הפולני אל הלאומים היושבים בארצו בכלל ואל היהודים בפרט . כבר באבה של המדינה הפולנית קשרה ההיסטוריה את גורלה בגורלו של עם אחר , הזר לו בלשונו ובמוצאו , בדתו ובאורח חייו , הוא העם הליטאי . דורות על דורות זרמה ההיסטוריה של שני לאומים אלה , שהיו קשורים זה בזה בקשרים כלכליים ומדיניים , אמיצים , באפיקים מקבילים זד , בצד זה . ואף כי יחסיה של המדינה הפולנית אל ליטא היו מגוונים ונתונים לחליפות ותמורות , מכל מקום לא ...
To the book