א פתיחה : סכימות בעלות ייחוד במערך הגראפי של כל שיר , לאמור המלים ואמצעי התחימה לסוגיהם המצויים בו כשהם נתפסים מן ההיבט החזותי , הגיאומטרי , ניתן להבחין בין סכימות טפלות ובין סכימות ייחודיות . הסכימה תוגדר לצורך דיוננו כתבנית גלויה לעין , שאינה מציגה תמונה מפורטת שניתן לזהות בה נופים , עצמים או דמויות , אלא צורות גיאומטריות בלבד : מרובעים , מלבנים , משולשים , עיגולים וכהנה . הסכימה מופיעה אם כתוצאה של התווס פות יסודות גראפיים מובהקים , כמו קווים , נקודות , שאינם משרתים כסימני תחביר מקובלים , ואם כתוצאה של יצירת קווי חיבור דמיוניים , משוערים , בין אותיות , או מלים המופיעות בשיר . המלה "בית , " למשל , שבה משתמשים כציון לצירוף כל כמה טורים בשיר , עשויה להעיד על מציאותו של מרובע , בדומה לכותל , מרכיבו העיקרי של בית . השימוש הסמנטי , במקרה זה של כותל במקום בית , הוא מטונימי , חלק בא במקום שלם . השימוש הוא גם מושאל שכן הוא מועתק מן המוחש , הבית בממשותו , לרצף של מלים שבו קיים הבית קיום מופשט . הסכימה בשיר תהיה טפלה אם היא מופיעה כתולדת לווי של מתן השיר במלים , כשדר כתוב . שיר שיש בו סכימות ...
To the book