א. הראל פיש / שלושה מוטיבים עיקריים ב"חופה במדבר"

אפשר לראות את הפואימה הגדולה של אבא קובנר "חופה במדבר" כמענה לספרות התחייה על הדימוים המרכזיים שאיפיינו אותה . מענה זה ניתן על ידי משורר "מפוכח" המביט אחורה מתוך אירוניה מסוימת על התמימות של המבשרים ; אבל , יחד עם זה , הוא נאחז גיל ורעדה כאשר הוא רואה , כתוצאה של מלחמת ששת הימים , את החלומות המבשרים מתגשמים כביכול לעיניו . תכנים דמיוניים גרידא הופכים לחווייה ממשית . כדוגמה אפשר לערוך השוואה בין שיר זה לבין "מתי מדבר" לביאליק - השוואה המתחייבת למעשה מהשיר כולו , מבנהו ונושאו . בעל כורחו , יזכר הקורא של קובנר ב '' חולות המדבר הצהובים" של ביאליק . אבל מדברו של ביאליק היה מיתי אגדתי . האריה , הנשר והנחש שלו שייכים ברוממותם לעולם הפלא . מול הרוממות של ביאליק , מציע לנו קובנר את החול הנכנס בין הציפורניים של החיילים . מול המוות האגדתי , הוא מציע לנו את המוות האכזרי , אבל האמיתי , של החייל המצרי : את נעלי נק \ ע \ תי על התל הלבן . בקניון נשאר ה ?? עיל . ( כנ'תורי נחושת אביא לף , ? ני ) ( כפתולי ? חושת יתומי . ( ( שער שביעי , ( ו"מ קולו של המשורר המפוכח הוא "קול קורע במדבר . " האיזכור התנכי האי...  To the book