אליעזרה איג / לחיות ולזכור

בשיר הפותח את ספרו החדש של אבא קובנר , 'מכל האהבות / נאמר באחד מבתיו : "שמכל האהבות / שמךתי ממךמס נ'רח שנפל / בין דפי הקןפר הנה הפרח שןבש בין דפי הספר / חוזר בלי / שלש לחיים " : ( עמ' . ( 5 הנסיון לקרוא בספר לאור שורות הפתיחה הללו מלמדנו , כי המשורר טעה הפעם בהערכת הדברים . הכוח החזק ביותר שמשליכים אלינו שירי 'מכל האה בות' אינו כורח החיים , הנמשכים מאליהם , קטועי שורשים , אלא כוח החיים הנחווים במוראם ובהוד יופיים וברגעי החולין שלהם , רגע אחר רגע מחדש . בזה כוחו הכובש של הספר וכאן ההפתעה שבו . משום שביסוד לתפיסת עולמו של המשורר ( ואצל אבא קובנר קיימת זהות בין העולם האישי לבין העולם השירי , מבלי שינסה ברוב המקרים אף להסוות זאת ) מוצבת השואה , ולא בדפוסיה המקובלים - מלבד בפואימה 'המפתח צלל' - של גדרות תיל , כבשנים , מספרים מקועקעים על הידיים , אלא כהיחרטות אישית , בעלת משקע אישי עמוק , כעובדה . על רקע זה נראית הערכת החיים המיוחדת , האמיצה כל כך , העשירה כל כך ביכולתה להעניק ולתת , ביכולתה לשנוא ולבוז , הנדירה כל כך גם בקרב אלה , שלא היו על אותה 'פלנטה אחרת , ' כפלא , כגורם המעמיק בעצם קי...  To the book