אליעזר שביד / מציאות הפולחן בשירה

בכמה משיריו העזים ביותר של חיים נחמן ביאליק עומד במרכז תיאור חילולו ואובדן משמעותו של הפולחן הדתי כביטוי לניתוק הקשר שבין חיי אדם ומקורם . אולם בספרות העברית החדשה מצויים גם כמה נסיונות מאלפים מאוד לתאר את המציאות האידיאלית של הפולחן , כמציאות נוכח אל , בשלמותה הבלתי נפגמת . עם אלה אפשר למנות את תמונותיו של ביאליק עצמו ב'אמי זכרונה לברכה' וב'אבי' או את תיאורו של שאול טשרניחובסקי ב'המלף . אך מפתיע מכולם הוא נסיונו של נתן אלתרמן ב'שירי מכות מצרים' ובכמה משירי 'שמחת עניים . ' הכיוונים שבהם מחפשים משוררים אלה את אחיזתם בפולחן הם שונים , כמובן , כשם ששונים מקורות היניקה הרוחנית שלהם . אולם צד השווה לכולם , שאין הם מתארים עובדות שאובות מנסיון חיצוני בלתי אמצעי . זהו להם מאמץ כביר של 'היזכרות , ' המעלה במחשבה חוויה 'מטא ביוגראפית' שהשירה היא תחום התנשמותה היחיד . נכון יותר : השירה היא חיקוי אמנותי של מציאות עליונה , בחינת בבואתה של חוויה שכבר איננה . בתפיסה ישירה , כאמור , מפתיע ומאלף במיוחד הוא נסיונו של נתן אלתרמן ב'שירי מכות מצרים , ' אף על פי שהוא מצליח לעתים להשיג הישג שמעבר לחיקוי האמנו...  To the book