|
|
אחד המניעים לכתיבת ספר זה היה הרצון להתעמת עם הטענה כי הידע התכנוני שהתפתח בישראל הוא ייחודי ושונה מזה שהתפתח במערב , ועם הטענה שהוא ניטרלי , שוויוני , מדעי ולפיכך נטול הטיות של כוח וזהויות ואינו מעורר התנגדות . בכדי להתמודד עם הטענות הללו הצגתי בספר את ההתפתחות ההיסטורית של הידע התכנוני בישראל מתחילת המאה ה 19 ועד ימינו ( פרקים 2 ו , ( 6 תוך שימת דגש על יחסי הגומלין בין הידע המקצועי לידע המקומי בתכנון . הדיון נסוב סביב שלושה צירים . ציר הדיון הראשון ניתח בפרק 3 את השפעת יחסי הכוחות החברתיים על התפתחות הידע התכנוני בישראל . הציר השני דן בפרק 4 במשמעויות התכנוניות של זהויות שונות , ובייחוד הזהות המגדרית , הן להבניית ידע והן ליישומו בחיי היומיום בעיר . ציר הדיון השלישי חשף בפרק 5 את תגובותיהם של תושבי העיר לחיי היומיום המתנהלים במרחב הפיסי המתוכנן - תגובות שאפשר לנתחן כמחאה , כהתנגדות , בטקטיקות של קיום , כקבלה , ככניעה או בהסתגלות . למרות ההפרדה בין הפרקים , שלושת צירי הדיון קשורים זה בזה , משפיעים זה על זה ולעתים נובעים זה מזה ולכן שלושתם נוכחים בכל אחד מפרקי הספר . פרק , 6 החותם את ...
To the book |
|
|