הגבעה ( המיועדת לבניית השכונה ) היתה שטח המגורים של הכפר מיעאר אשר נחרב . מושב יעד הוקם על שטחים חקלאיים של הכפר . ההחלטה שלא להתיישב על שטחי המגורים התקבלה כשנוסד המושב , על ידי מייסדיו , בין השאר מתוך כבוד לזיכרון של תושבי מיעאר , שחלקם חיים בשכנות , בכפרים בסביבה . יחסי יהודים ערבים באזורנו היום הם נושא טעון וכואב , בנייה על חורבות הכפר בצמידות לבית הקברות שלו , כאקט חד צדדי , הוא מעשה של שרירות לב והתעלמות מכאבו של האחר , התעלמות מאסון שקרה לו ומהצורך שלו בזיכרון . אקט כוחני שכזה ישים לאל את כל מאמצינו וכוונתנו לשקם את רקמת היחסים העדינה וליצור פיוס בדרך לדו קיום לשלום . התנגדות לתכנית מתאר מקומית יעד , . 31 . 7 . 03 קטע זה הוא חלק ממסמך התנגדות שהגישה חנה , תושבת יעד שבגוש שגב בגליל , נגד שינוי מוצע בתכנית מתאר מקומית יעד , שכלל הרחבת היישוב לאזור שבו מצויות חורבות בתי הכפר הפלסטיני מיעאר , שנהרס אחרי ' . 1948 סיפור זה , על מקום אחד וזכרונות מתנגשים , שאותו אנתח בהרחבה בהמשך הפרק , ממחיש את ההתפתחויות האפיסטמולוגיות של הידע התכנוני בעידן המכונה 'פוסט , ' בייחוד מבחינת ההכלה של ידע...
To the book