משה שמיר א . ההיסטוריה — עיקר מזווית ראייה של היחס לאירועים מן העבר ניתן לחלק את יצירתו הסיפורית והמחזאית של משה שמיר לשתי חטיבות ראשיות . האחת , ההיסטורית המובהקת ובה הרומאנים מלך בשר ורם , כבשת הרש , יונה מחצר זרה , הערמת הכלה . לאלה ניתן להוסיף את הסיפור "על סוסו בשבת , " את המחזה "מלחמת בני אור , " מחזה על רות , מחזה קצר על הרמב"ם , "היד החזקה , " ועוד . השנייה , האקטואלית , שבה תיאורים מן העבר הקרוב או ההווה . נקודת המוצא לקביעת המרחק בזמן הוא זמנו של המחבר , להבדיל מגיבוריו , יכולתו להיות עד ראייה המעיד מתוך קרבה על מה שעיניו חזו , או אוזניו שמעו . לכאן ישתייכו מרבית הסיפורים הקצרים , הרומאנים הלא הלך בשררת , תחת השמש , כי עירום אתה , הגבול , ילדי השעשועים ורוב המחזות . קרובים במהותם לספרים שעניינם בקרוב ולא ברחוק מבחינת הזמן הן היצירות בגוונים הביוגרפיים , המתחייבות לעובדות ומבקשת להימנע מן הבדוי , מן "הכזב היפה . " כך בתיאור קורות המשפחה , ולא רחוקים מן העץ , סיפורו של האח אליק שנפל נמל ידיל , וחיי עם ישמעאל . לא מנינו סיפורים לבני הנעורים , דוגמת כמו לכו , סיפורים לילרים , יצי...
To the book