פרק שני: חורבן וגאולה - "מגילת האש" ו"ידעתי בליל ערפל"

בהקבלה ל"אגדת שלושה וארבעה" ו"עם שמש" א . דו קוטביות ההתרשמות משירת ביאליק כאוצרת בתוכה בשורת תחייה , מבוססת על החזון הציוני המפעם בשירים דוגמת "אל הצפור" ו"למתנדבים בעם . " השיר "ברכת עם" בכינויו "תחזקנה , " מילת הפתיחה של השיר , נעשה כידוע להמנון שבו החזיקו מפלגות הפועלים הציוניות משך שנים רבות , בצד "התקווה" או במקומו . גם שירי התוכחה והזעם , על אף החזות הקשה הגלומה בהם , נראו מבוססים על בקשת תמורה ושינוי בחיי העם , מתוך אמונה כי ניתן לחולל מפנה , אם רק יתפסו היחיד והציבור נכונה את ציוויי הזמן ויטילו על עצמם חובות הגשמה . בשיר "מתי מדבר , " למשל , הודגשו קולות המרד יותר מאשר הכשלון . הקשר לאחד העם , שעליו נסמכה הגותו של ביאליק , נראה היה צר מדי בלבשו תמונות פיוטיות . וכבר העירו רבים , כי בציירו את אחד העם כ"נביא אמת , " הפליג למעשה המשורר לדמות עצמו או לדמות הגואל בעל החזות המשיחית . בשיר "לאחד העם" כי מי אשר "לא זה הךךף" השמיע בתחלה , עוד יתן אבקות של אש בידינו הנטויות , ולקולו האמיץ נתיצב כלנו קוממיות , ולמעלה למעלה את אש הלפידים נךימה , ונךאה ביד רמה לעיני כל תפוצות הגולה הדרך הע...  To the book