פרק חמישה־עשר: תשתית פיוטית לשירה

א . חרוז ושיר ברומאן לשירה , גיבורת הרומאן שירה , אומר עגנון , לא קדמה דמות אחרת , מסיפור או משיר . לדמויות ספרותיות רבות יש מקור ביצירות ספרות קודמות , "משוררי הדורות בראו בשיריהם נפשות רבות והטילו בהן רוח ונשמה . עמדו אותם האנשים והנשים שנבראו ברוח פיה של השירה וילדו בנים ובנות ... ושירה מהיכן נבראה ? שירה בריאה חדשה היא מעצמיותה עצמה נבראה שירה" ( שירה , עמ' תנב . ( על אף טענה זו , הסמיך עגנון את הדיוקנאות שבספרו לדברי שיר . הרבסט חוזר על החרוז "בשר כבשרך , " תמרה מוזכרת ליד אפולו שהלבישוהו תפילין . שיריהם של ש . שלום ושאול טשרניחובסקי שזורים כסימני היכר של האב ובתו . גם גיבורים אחרים קושר עגנון לשירים , "סדיסטים אלו בשביל קוצה של יוד , בשביל משהו חמץ בפסח מוכנים הם להרעיב עיר ויושביה ולאסור אישה על בעלה ולעגן בנות צעירות כל ימיהן" ( עמ' רסה , ( קובל שכרסון המומר באוזניו של הרבסט . שיריו של ילג" " קוצו של יוד , " "אשקא דריספק" ו"שומרת יבם" הם התשתית לקובלנות אלה . לתלמידיו של הרבסט עניין ב"שמים בקשו רחמים עלי" ( עמ' רנה רנו . ( הנריאטה אהבה את שירי רילקה בנערותה , ולאחר מכן "מצאה את...  To the book