פרק שנים־עשר: "פת שלימה" - הסיפור לפירושיו ולנוסחיו

א . סיפור לפי צופן הסיפור "פת שלימה" נתפרש , כידוע , על ידי ברוך קורצווייל , דב סדן , יעקב בהט , אברהם באנד , יעקב לוינגר ואברהם הולץ . מה טעם לחזור ולעיין בסיפור מתוך מגמה פרשנית ? התשובה לכך נעוצה בהסתכלות בדברי הפרשנים השונים . הכול מסכימים כי הסיפור נכתב בצופן , לאמור : דיוקנאות וחפצים המופיעים ביצירה מייצגים הוויות שאינן קשורות במישרים למובנם המקובל . " איגרות" למשל הן מצוות , "משלוח איגרות" הוא קיום מצוות . קיימת תמימות רעים בכול הקשור בזיהוים של "יקותיאל נאמן" ושל "ספרו , " אך מתגלות סברות שונות ביחס להוויה המיוצגת על ידי "פת שלימה . " באנד טוען שהכוונה היא להגשמה רוחנית נעלה . "פת שלימה" כמוה כשבה הקדושה , שלימות המשפחה , שלימות הרוח , חיים לפי ההלכה , חיים בתוך חברה של הלכה , זהות אישית . הולץ טוען ש"פת שלימה" מציינת את ההימשכות אחר עבודה זרה . קורצווייל רואה בגרסלר את דמות היצר , השטן , מעין דיוקן של מפיסטופל , באנד חולק עליו , לרעתו מייצג גרסלר חלק מנפש המספר , אותו חלק החש עצמו בנוח ביחס להוויות העולם הזה . מצויים גם דיוקנאות ועצמים , שקורצווייל לא התייחס אליהם בפירושו , מש...  To the book