פרק שישי: גלוי ונעלם - "ספר המעשים"

. 1 נוסח התהימה ( MISE EN ABYME ) א . מן הראי אל התהום סמוך ונראה כינה עגנון את הקובץ בכתביו המכיל את "ספר המעשים . " סיפורים שיש בהם מן החלום וכתיבתם היא על דרך האסוציאציה הנפשית תוארו בלשון מהפיכת , כאילו הם לקוחים מעולם המעשה ויש בהם מן המוחש , הגלוי , הקרוב והמובן . סיפלד פשוט קרא עגנון לרומאן המציג את נפתולי הנפש של גיבורו , המגיע אל הטירוף ונזקק לטיפולו של רופא למחלות נפש ולאשפוז בבית חולים פסיכיאטרי . הטעם למתן שמות האומרים דבר אחד וכאילו נועדו לציין דבר אחר איננו נובע מהיתממות או העמדת פנים , הכינויים שנועדו להסוות את הכוונה האמיתית מקורם בדבקותו של המספר בעקרונות מימטיים הקובעים את דרך התיאור של ההוויה החיצונית ושל ההתרחשות הפסיכולוגית . הסתכלות מקרוב , פשטות העלילה ואחדותה נכללים בהלכות כתיבה המודרכות על ידי פואטיקה אריסטוטלית , שעיקריה חיקוי של עלילה שלימה , ומתוך הכרת חשיבותה של אידיאה כוללת שאף היא מונחת ביסוד היצירה . אולם עגנון , כפי שמראה הפואטיקה המוצהרת שלו , סר למרותה של תפיסה נוספת , אפלטונית , המציגה במרומי סולמו של החיקוי אידיאות מוחלטות , בלתי נתפסות . אצל בעל "ע...  To the book