|
|
א . למהותו של סיפור המשנה סיפור המשנה נבדל מסיפור בתוך סיפור בייחודו הרעיוני . אין הוא חוליה רגילה בתבניתה של היצירה הספרותית המקפת בה הוא משובץ , חוליה בין חוליות אחרות . הוא אוצר בחובו משמעות כוללת , שהיא מעין מפתח לסיפור או לדרמה הכוללת אליהם הוא נקשר . סיפור המשנה מצטיין על כן במבנה המטפורי המרוכז . ניתן לראות בו מעין מיטאפורה מוגדלת , המשמשת בבואה לרקמתו הנסתרת של הרומאן או המחזה שבמסגרתם הוא נתון . אפשר לנתקו ממקומו ולהציבו כסיפור או משל שיש להם זכות קיום עצמאית . עובדה זו מעידה על מידה של אי תלות ביצירה המקפת , בשל השלימות שהכותב מעוניין להעניק לסיפור המשנה . ברם , מעיקרו מכוון סיפור המשנה להיות אחת מאבני השתייה של הסיפור השלם , אבל אין הוא אספקלריה שבה נשקפים פניו של הרומאן על כל תוויהם , משגה הוא לראות בו מעין פרולוג שבו מתמצית עלילת הרומאן לפרטיה , שכן סיפור המשנה אינו מכוון לעלילת הדברים , אף על פי שאין הוא מנותק הימנה , יסודו הוא אידיאי , הגם שהאידיאה נתונה בלבוש של משל סיפורי . וכן , מצד השתלשלות המעשים סיפור המשנה נאחז רק בחלק מהאירועים , בניגוד לפרולוג החייב לשקף את מרב...
To the book |
|
|