פרק שני: "תהילה" - וספר תהילים

" תהילה לכל חסידיו" ( תהלים קמ"ח , ( ד"י א . דיוקן מופת עיקרו של הסיפור "תהילה" לש"י עגנון הוא הצגה של דמות מופת , מושלמת מכול הבחינות . כל חלקי הסיפור משועבדים למטרה זו . מובן מאליו שההסתכלות בסיפור יכולה להיות מתוך מהותו הטראגית , כטרגדיית גורל ( כך בפירושו של יעקב בהט , ( או מתוך ציון המרכיבים שבמבנה היצירה ( נפתלי טוקר . ( אולם ניתן גם לחפש אחר מהותה הייצוגית של הזקנה הירושלמית , כפי שעשו פרשנים שונים . אכן , תהילה נתפסה כמייצגת את יופייה הנעלה של היהדות ( קורצווייל , ( את שלימותה של היהדות , בתוספת תמימות ותום שבה ( קרמר , ( או יחסה של כנסת ישראל לאלוהים ברוח תפיסתו של רבי נחמן מברסלב ( אליעזר שביד . ( תהילה נתפרשה כקשורה בעולם התמים בכללותו , ובכך הובלטה הייצוגיות האוניברסאלית של הדמות ( לאה גולדברג . ( יש שראו בדמות המופת הירושלמית ביטוי למיטב ערכיה של ירושלים , העיר העתיקה שלה ( באנד , ( לאמונה בביאת הגואל , למרות העיכוב שבהגשמת הציפייה ( הלל וייס . ( גורלה של תהילה נקשר גם לזה של נעמי ולרוחה של מגילת רות ( מאיר בוסאק . ( אבל נראה שבחיפוש מהותה הייצוגית של תהילה מן הראוי לעשות...  To the book