פרק שני: סיפורת מיטא־ריאליסטית

המונח "סיפורת מיטא ריאליסטית" עשוי על פי ביטוי דומה בספרו של פליכס וולטש פרנץ קפקא ; דל / ילל ; והלמוד נהייל לביצידו . ( 1959 ) ו / וולטש משתמש במושג מיטא מאטדיא ^ ' ם ומדגיש את צורת התבוננותו המיוחדת של קפקא בעולם החומר . בקביעת מושג זה , תוך סטייה מדעתו של וולטש , מובלטת דרך ההתבוננות של היצירה המיטא ריאליסטית בעולם המיטאפיזי , ולא רק בפיזי . המושג אינו מבטל את מקומו של הריאלי אלא קובע את מקומו בסמוך לספירת העל . אם הרומאנטיקה הגדירה את חובת האמנות בגילום ה"אינסופי בסופי , " יש לראות את המונח מיטא ריאליזם כמבליט סגולה של יצירות , שבהן נפגשים ה"אינסופי" וה"סופי" מתוך הדדיות . למושג מיטא ריאליזם נזקק גם ברוך קורצווייל בתאור מהותו של "ספר המעשים" של עגנון , גם ישראל עשהאל משתמש במושג זה להבחנה בסוגים שונים בסיפורי אהבה של ש"י עגנון , שמעון הלקין מסתייע במושג " מיטא פסיכולוגי" בתאור כתיבתו של יצחק אורן . הגדרתם של כמה גילויים בסיפורת המודרנית במינוח קרוב למושג מיטא ריאליזם ( ספרות שהיא צירוף של "מציאות" ו"אגדה ( " מצויה גם בספרו של שלום קרמר דיאלקם רשבירתר . המושג "סיפורת מיטא ריאליסטית"...  To the book