הפופיק והגלובוס: רב-לשוניות בהיסטוריה היהודית ובכפר הגלובלי בנימין הרשב

זיוה בן-פורת הייתה בחוג לתורת הספרות מראשית היווסדו - התחילה כעוזרת הוראה , בנתה קיבוץ בנגב , כתבה דוקטורט בברקלי שבקליפורניה , חזרה ללמד בחוג , הייתה פעילה במוסדות ביןלאומיים לספרות השוואתית , ובשנים האחרונות עמדה בראש " המכון הישראלי לפואטיקה וסמיוטיקה על שם פורטר" באוניברסיטת תל-אביב וערכה את פרסומיו . לזיוה מוקדשת מסה זו - בידידות ובהוקרה . פתיח " הוא לא רואה מעבר לפופיק שלו" - ניב שבא מיידיש ( פופיק הוא קורקבן , ( המתאר אדם שמן , אגוצנטרי ושבע נחת מעצמו , המסתכל למטה ואינו רואה דבר מעבר למרבי הבטן השמנה שלו . הכוונה היא גם לאדם המכונס בשקערורית הטבור ממנו יצא . ניבים ביידיש הם פקעות של קונוטציות של מצבים אנושיים , מביכים ומצחיקים , והשימוש העברי ביידיש בדורות הקודמים היה מעלה אסוציאציות כאלה . מעשה : 'א להורי בחיפה הייתה שכנה , שבעלה הסלוניקאי עבד קשה בנמל , ואילו היא שמרה על בנם יוסי . היא הייתה יוצאת למרפסת וצועקת : "אשבור לך את הידיים והרגליים , אם לא תעלה מיד הביתה ?/" . זה היה ביטוי של חיבה יתרה . שר הביטחון של אז , יצחק רבין , כעס על הערבים המפגינים בגדה וקרא : "לשבור להם את...  To the book