"קרוב, בקשת העירקים": צלאן בין שולם להיידגר ניצן ליבוביץ'

שנים ספורות לפני שהתאבד , שרבט פול צלאן כמה שורות משיר יידי בשולי מאמר של גרשום שולם . לכאורה , הקשר בין המאמר המלומד והשיר האירוני הוא קלוש . למעשה , התחקות אחר התהליך שהביא את צלאן להיזכר בשיר תוביל מהלך היסטורי-פואטי מורכב . תחילתו של המהלך בשנות העשרים של המאה העשרים והוא חולף , בדרכו אל אחד משיריו הידועים של צלאן משנות השישים , על פניהם של כמה מגדולי ההוגים של הפילוסופיה והמיסטיקה הגרמנית והגרמנית-יהודית . הדרך ארוכה אף יותר אם מתבוננים ברמות הסמנטיות השונות שצלאן איחד דרך המחשבה על מהות השפה והאירוע העומד בבסיסה . את העיקרון המוביל אפשר לסכם בעבודה על רשת מסמנים אינטרטקסטואלית ופילוסופית , שמובילה לפרדוקס : צלאן נזכר בשיר היידי תוך עבודה מקבילה על השורשים של הגרמנית ההיידגריאנית , שורשי ההגות היהודית-גרמנית , ולבסוף עמדתו שלו , כמי שבא לאחד ביניהן דווקא על בסיס התהום הפעורה ביניהן . לא במקרה השיר היידי האירוני נפתח בפרדוקס שמצהיר על קירבה , אבל קירבה שלעולם תיבנה על מרחק מוכר וידוע מראש . זמן קצר לאחר הקריאה בשולם ובהיידגר , ולאחר שנזכר בשיר היידי כתגובה אירונית לשניהם , כתב צלאן...  To the book