יונים בטרפלגר מאת סמי מיכאל ו"השיבה לחיפה" מאת ר'סאן כנפאני: דיאלוג ניצה גן־דב

א . הקדמה בקורסים לכתיבה יוצרת מטילים לעתים על הסטודנטים תרגיל שבמסגרתו מספרים לפרחי היצירה סיפור , מפסיקים את מסירתו בנקודה מסוימת ומבקשים מהם להמשיכו ולהמציא לו סיום מטעמם . לתרגיל יצירתי זה יש גרסה נוספת : הסיפור כולו מוצג בפני הסטודנטים והם אמורים להעמיד סיפור בעל קיום עצמאי , המתחיל בנקודת הסוף של קודמו . התוצאה - סיפור שהוא עקרונית בלתי-תלוי בסיפור המקורי . הקורא שמכיר את סיפור התשתית בהכרח ישווה בין שני הסיפורים , השוואה אינטרטקסטואלית . לעומת זאת , קורא שאינו מכיר את הסיפור , שבהשראתו נכתב סיפור ההמשך , יבחן את הסיפור החדש בכלים ספרותיים , שהאינטרטקסטואליות אינה בהכרח אחד מהם . כלומר , ההתייחסות להיבט האינטרטקסטואלי מותנית בהכרת הטקסט הבסיסי . בפתח הרומן של סמי מיכאל , יונים בטרפלגר , ( 2005 ) כתב הסופר הישראלי : " דיאלוג עם הסופר ר'סאן כנפאני , " ובכך הכריז על זיקה מודעת בין הרומן שלו ליצירה של הסופר הפלסטיני . מיכאל אינו נוקב בשמה של היצירה של כנפאני שאליה הוא מתכוון , מפני שהנובלה "השיבה לחיפה" ( כנפאני , ( 1969 הפכה זה כבר לטקסט יסוד אצל הערבים הפלסטינים שאליהם , בין היתר ,...  To the book