נסה להיזכר . אני זוכר . איך הצטלב ' המבט שלי במבטה של נזירה . היא נהגה במכונית מדגם מיני מיינור בעיירה בדרום אנגליה . בשל הסטת המבט היא התנגשה ברכב שנסע לפניה . אני זוכר חלום . עברתי על פני ויטרינה של חנות נעליים . המקום היה מוכר לי . בדיוק באותו רגע יצאה מישהי מפתח החנות . לא יכולתי להבחין בתווי פניה . פניה היו כהות כאילו עטתה מסכה שחורה . התעוררתי בתחושת דחיפות והחמצה . אני זוכר . פינת רחוב בקיוטו , יפן . מראה מתוך חלון של אוטובוס . מגרש ריק ומתוחם בחבל . פעם ניצב שם בית . עכשיו מניחים לאדמה להשתקם . אני זוכר . צליל קול . מה שמשך את תשומת הלב שלי הוא העובדה שהוא נשמע זהה לקולי . לא יכולתי לזהות את מקור הקול . הלכתי בעקבות הגבר שצעד לפני על המדרכה ; לא היה בסביבה מישהו אחר מלבדו . הוא לבש חליפה כהה , כתפיו רחבות . מאחור הוא לא נראה לי מוכר . פתאום איבדתי את הביטחון . בטוח שהקול ששמעתי היה הקול שלי , אבל זו לא עילה לעצור אדם זר באמצע הרחוב . הוא פנה לימיו , נכנס לתור בית דירות . דלת הכניסה נטרקה . נשארתי בחוץ . זיכרונות עם נרטיב דל , נטול דרמה . פירורי הבלחות . אבל משהו חושני מאוד , מו...
To the book