|
|
לאיברי הגוף יש זיכרון . הגוף נעזר בזיכרון על מנת לתקן את הסטייה מן התקן . כשחסר איבר - הגוף זוכר אותו , מאותת על אובדנו . בשונה מהזיכרון של האני , זיכרון הגוף אינו מונע במוטיבציה רגשית . אין כאן שאלה אם הגוף משלים עם האובדן או לא . הוא לא חווה אובדן וגעגוע , אלא היעדר . תסמונת האיבר החסר אינה דומה כלל למנגנון האוטומטי המגבה אותנו בעתות חירום . האיבר החסר הוא תסריט הזוי , הבנוי על זיכרון ועל מידע מוצפן המוטבע בגוף . הזיכרון משחזר , ואילו המידע המוצפן מאפשר היערכות מחדש לנוכח השינוי . זהו שילוב של שתי דינמיקות תלויות זמן , האחת תלוית עבר והשנייה תלוית עתיד . המחשבה על כך פותחת אפיק פרפורמטיבי עתידני , של ביצוע פעולה תלוית זיכרון ( אחורה בזמן ) ותלוית מידע מוצפן ( קדימה בזמן . ( למופע הזה יש סגולה משקמת . התודעה משליכה אל חלל המופע "חומרי זיכרון" וקודים לתפעול עתידי . זהו המופע האולטימטיבי - אתה פותח מסך ומתבונן במסע של התודעה שלך במרחב על זמני .
To the book |
|
|