היעדר תכלית

ברטלבות' החליט יום אחד שחייו יאורגנו בשלמותם סביב פרויקט ייחודי שלהכרחיותו השרירותית לא תהיה כל תכלית זולתו הוא . רעיון זה התעורר בו כשהיה בן עשרים . היה זה תחילה רעיון מעורפל , שאלה שניצבה לפניו - מה לעשות ? - ותשובה שהשתרטטה : כלום . האיש הקדיש עשר שנים ללימודי אקוורל . במשך עשרים השנים הבאות הוא תיעד במכחוליו מדי יום את מסעותיו ברחבי צרפת ובעולם , כשהוא מוגבל להחלטה שלו עצמו לצייר בקצב של ציור אחד לשבועיים . הרוטינה הכרחית . מושא המבט שלו - נופים ימיים . גם הפורמט אחיד . את הציורים הוא שלח להדבקה על לוחות עץ ולניסור לשבע מאות וחמישים חתיכות . הנוף הפך לפאזל . במהלך עשרים השנים הבאות הוא יצר רומש מאות ציורי נוף המתעדים את מסעותיו . לסיום הפרויקט מחק ברטלבות' את הציורים והשקיע את הפאזל במים , במקום שבו הם צוירו . הצבע , קרוב לוודאי , יימס ויתפזר במים . הוא החזיר את הנוף למקומו המקורי . 52 אוהד פישוף , A slow Walk for LongPlayer , לונדון . 2005 הציטוט שלהלן לקוח מראיון עם רועי חפץ , מארב , -5-5 . 07 53 זיורז' פרק , הח"ס ה 1 וא 1 ת שימוש , תרגום עידו בסוק , הוצאת בבל , תל אבינ , 2005 עמ...  To the book