כל אמן מופע מזהה את הרטט המיוחד ברגע שהפער בין החיים למציאות מתקצר והולך . קיימת טכניקה פשוטה המאפשרת ליצור אפקט של רטט . פועלים מתוך מגבלה : נושאים מוט מאוזן על הראש בלי שייפול , משנים באופן מלאכותי את קצב הנשימה , הולכים כברת דרך בעיניים עצומות ... פעולות כאלה יכולות להתרחש הלכה למעשה , או בתודעה המדמה . השאלה עד כמה הפעולה שלי נובעת ממניעים אמיתיים אינה ממין העניין . יכול להיות שאני משקר , אבל אם אני עקבי בטיפוח השקר שלי כמעין טקס פרטי , הוא נעשה חלק ממציאות חיי ובוודאי חלק מהמציאות האמנותית שלי . האם יש משמעות לבכי ללא עצב ? כשאני מבצע פעולה שאינה מדומה או שקרית , אני יוצר מציאות . צופים חשים מותקפים או נוטים להיעלב כשהם מזהים מניפולציה . כאילו עושים זאת על מנת להכשיל אותם . עושים זאת כי זה הכלי הכי חשוב שיש לאמן . הוא משתמש בתחבולה כבכלי המבקש להביא לשינוי רגשי ולשינוי תודעתי .
To the book