אני לבוש חליפה מחויטת בת שלושה חלקים . על ידי השמאלית כפפת עור שחורה . על גב הכפפה מותקנת מערכת סכינים ואזמלים - אביזרי חייטות עם קונוטציה של כלי ניתוח . ללא הקדמה אני מתחיל לפרום את תפרי החליפה . הפעולה אורכת מספר שעות . יש תפרים נסתרים , בלתי נגישים . קרעי בד מתחילים לנשור מעלי . פעולת הפרימה מרמזת על פוטנציאל של עירום . הפעולה מתחוורת כחסרת תכלית . פעולת המופע אינה נסיבתית ואף אינה מחויבת להקשר כלשהו . היא מנותקת מתחביר של היגיון , שפה , סיפור , ואיו היא מבקשת משמעות . מרכיבי המופע הם סדרת פעולות אוטונומיות שאינן מחויבות להפגין התפתחות . כשאני פורם את התפרים של חליפת שלושה חלקים שאני לבוש בה , אפשר לייחס לפעולה הקשרים תרבותיים , ואולי אף נסיבתיים : פרימת החליפה עשויה לאזכר את פעולת הסריגה וההתרה של פנלופה , את הטרנספורמציה של הגולם לפרפר , את תכריכי המת , את טקס הכפרות " ) זאת חליפתי זאת כפרתי זאת תמורתי . ( " אפשר לייחס את הפעולה גם לנסיבות משפחתיות ( החליפה היא חליפת אב מהוגנת , ( מצב נפשי ועוד . לגבי , פעולת הפרימה לא נבעה מאזכורים או מנסיבות אלה ואחרות ; היא מהות אוטונומית . אי ...
To the book