זכות הצעקה

המופע משדר התנגדות . האמנה הלא מנוסחת ביו הצופה לאמן המופע משנה משהו בסדרי העולם החברתי . מוסכם שאמו המופע אינו מוקיון . הוא עשוי להיות נלעג , אך ברור שהוא פועל במודע ובשליטה עצמית . הוא יפקיר בידי הצופים את גופו , אר לא את התודעה שלו ; היא צמודה אליו כמו צל . תורת חייו אינה ניהיליסטית כמו זו של השוטה . לשוטה המסורתי איו בבואה ; כסילותו מסמאה את עיניו . אין לו פרספקטיבה על עצמו . גם כשהוא מצחיק את קהלו וגם כשהוא מאיים עליו הוא נתפס כאובייקט , מושא חבטות ציבורי . אין בו . tK > 2 3 פרנץ , 1913-1910 o > jm' , Kpaxp תרגום חיים איזק , תל אביב : הוצאת שוקו , , 1978 עמי . 231 , 228 שמץ של סובייקט . בהיותו מחוסר כל תודעה עצמית איו לו אופק , אין לו תכלית . אמן המופע הוא סובייקט גמור ובעל תודעת עצמי ערה . העיקרון המנחה את פעולתו הוא זכות הצעקה . אמנותו מהווה לעתים הפרעה לסדר הציבורי , לא מתוך רצון לעורר מהומות אלא מתוך הצורך האישי ללכת עד הסוף , לשחק את המשחק . גם אם יש במעשיו משום איום על המקובלות ועל התקינות הפוליטית , גוזר האמן על עצמו מגבלות ומערכת חוקים פרטית . חוקי המשחק של המופע , המוכרים...  To the book