בניסיון לאבחן ולנסח את עקרונות שפת המופע , לזהות את תבניותיה ואת התחביר שלה , ניתן להיעזר במספר הנחות יסוד . הנחת יסוד ראשונה : המופע הוא ביטוי להתנהגות חברתית חריגה , המייצרת אי נוחות ומגרה לתגובה . הנחת יסוד שנייה : אמנות המופע היא ביטוי להתנהלות של יחיד . כשקבוצה מאמצת פרקטיקה התנהגותית וחוזרת ומבצעת אותה , המופע מתאפיין כטקס . בה בעת מאבד המופע את חריגותו . הנחת יסוד שלישית : למופע איו תכלית מוגדרת . גם אם נניח שלאמו המופע יש מטרה ( מחקר , התבוננות , התנסות חווייתית , [ אין הצופה במופע שותף לה . הצופה , ולעיתים גם האמן עצמו , מתוודע אליה במהלר המופע . הנחת יסוד רביעית : כדי שתתקבל כשפה , התנהלות היחיד מחייבת שימוש בתבניות פעולה , עיצוב ו / או קול , כלומר שימוש עקבי בתבניות או בקודים המאפיינים את יצירתו . הנחת יסוד חמישית : שפת המופע צריכה להיות קריאה ; לא בהכרח מובנת . הנחת יסוד שישית : שפת המופע עשויה להיות גלויה או נסתרת . המופע יכול להתקיים גם אם איו הוא מזוהה כמופע ; עם או בלי קהל .
To the book