עתידה המדיני של ארץ-ישראל

בנושא זה קבעו כצפוי את הטון נאומיהם של וייצמן ובן-גוריון . וייצמן , דמות המפתח בוועידה , נשא את נאום הפתיחה המסורתי של הקונגרסים הציוניים . בנאומו גולל בהרחבה את מצב היהודים באירופה לאחר המלחמה , על-פי "התזה הנאמירית , " והדגיש את ההבדל היסודי בין גורלו של העם היהודי בהווה , ובעיקר בעתיד , לגורלם של שאר העמים הכבושים . עם השחרור בתום המלחמה יחלו העמים האחרים , אשר נאנקו תחת עול דיכוי אשר לא היה כמוהו , לשקם את ארצותיהם , ואילו העם היהודי ימצא את עצמו "מרחף בין הרקיע לשאול בלי לדעת לאן לפנות . " קרוב לוודאי שרבע מיהודי מזרח אירופה ודרום 75 מזרחה לא יהיו בחיים עם תום המלחמה וייתרו רק 4-2-כ מיליונים . פתרון בעייתם יהיה מוטל על אלה אשר תפקידם יהיה לעצב מחדש עולם טוב יותר . כך תיעשה א - ^ ישראל לחלק מן ההסדר הבתר-מלחמתי , על אף כושר קליטתן של ארצות הגירה כקנדה ואוסטרליה , א - ^ ישראל היא הפתרון היחיד ליהודים . מתוך כך הציע וייצמן קו פעולה מדיני לזמן המלחמה , שנועד להתגבר על שני מכשולים : ( א ) התדמית הרווחת בעולם , גם בעיני ידידים ואוהדים , כי ארץ-ישראל קטנה מדי ולא תוכל לקלוט את המוני הפלי...  To the book