|
|
מעמדתו של אבא הלל סילבר בפגישתו עם בן-גוריון בחודש דצמבר 1940 ניכר כי חל שינוי מהותי בתפיסתו את הציונות . סילבר נפגש כאמור לראשונה עם אישים במחלקת המדינה חודש קודם-לכן , כאשר ביקש לקבל מן הצלב האדום כספים בשביל קורבנות המלחמה היהודים כ # 7 & י-ץ 7 # ל . במחלקת המדינה התנגדו נמרצות לבקשתו וציינו בנעימה צינית שכיוון שאמריקה אינה רוצה להפר את האיזון העדין במזרח התיכון , היא נמנעת מלעסוק בשאלת היהודים ועתידם . המתינות שאולי נותרה בסילבר מימי קונגרס ז'נווה ( כאשר זוהה עם תומכיו של וייצמן , ( נעלמה עם דחייה זו . אף שקשה לקבוע בבטחה אם התפגית בעמדתו בכל הגוגע למדיניות של ארצות-הברית התחוללה רק בעקבות מאורע זה , ברור כי הציונות יצאה נשכרת מאובדן המשיכה החד-צדדית למפלגה אחת בלבד שכן בשל כך החלו המפלגות להתחרות זו בזו כדי לזכות בתמיכת היהודים . באוגוסט 1940 הצהיר סילבר בפומבי , שלא כדעת המנהיגות היהודית , על תמיכתו בוונדל ל' וילקי rosrwn , ( Wilkie ) הרפובליקני לנשיאות . סילבר פרסט כמה מודעות בעיתונות ובהן הביא מובאות לרוב מהתחייבויותיו של וילקי לנצל את עוצמתה של ארצות-הברית למען הדמוקרטיה ולמ...
To the book |
|
|