אזור זה סמוך לארצות-הברית ונמצא בחלקו בחסותה המדינית . כמה תנועות ציוניות נמצאו בו , מהן ותיקות ומהן חדשות למדי . פליטים שהגיעו לשם בשנות השלושים ייסדו אותן . כבר במברק שבו אושר להקים את ועד-החירום ציין הד"ר וייצמן כי הוועד ישמש 95 גרעין לפעילות בצפון אמריקה ובדרומה . ואמנם עשה הוועד ניסיונות ראשונים ליצור קשר קבוע עם הארגונים הציוניים בארצות הללו . בהתייעצות מוקדמת עם ברנדייס ועם פרנקפורטר לקראת ארגון עבודת הוועד , ראה פרנקפורטר בחיוב את היוזמה ליצור קשר עם ציוני אמריקה הלטינית וכדרכו הציע בזהירות יתרה להסוות פעילות זו במסווה של 96 קשרי תרבות . בישיבת הוועד 4 . 12 . 1939-ב העלה הד"ר ש' גולדמן את הנושא בשמה של מחלקת הארגון של ההסתדרות הציונית העולמית בירושלים . לדעתו היתה זו אחת המשימות המרכזיות שהטילה מחלקת הארגון על ועד-החירום . הוחלט לאשר עקרונית את הפעולה , והצעד הראשון היה לשלוח לאמריקה הלטינית אדם מתאים שייתוודע אל הארגונים 97 הציוניים המקומיים . אף נדון הרעיון לכנס ועידה ציונית פן-אמריקנית , בעת ביקורו של הד"ר וייצמן בארצות-הברית . לאחר שנמצא האדם המתאים והוחלט להעסיקו לתקופת ני...
To the book