היחסים בין ציוני ארצות-הברית לבין הנהלת התנועה הציונית העולמית

מאז פרשה קבוצת ברנדייס-מאק מהנהגת ציוני ארצות-הברית נעשתה התנועה הציונית האמריקנית לגורם שולי בזירה המדינית העולמית של הציונות . דבר זה עמד ביחס הפוך לחשיבותה הפיננסית של הציונות ביבשת זו , שכן מאז תום מלחמת העולם הראשונה נשאה בעול הכספי העיקרי של המפעל הציוני בא - ^ ישראל , הן באמצעות הקרנות הלאומיות והן באמצעות מגביות של ארגונים שונים , כגון ידידי האוניברסיטה העברית והטכניון , קרן ארץ-ישראל של "המזרחי , " "געוורקשאפטן קאמפייך של "פועלי ציון" 5 ועוד . מצב זה של אי-התערבות נמשך עד פרוץ מלחמת העולם השנייה , והיה נוח למנהיגים הציונים , שכן היו נתונים בשנות העשרים והשלושים במאבקים פנימיים . מצב זה ניכר ביתר שאת משנת , 1933 משנעשתה תנועת העבודה הארצישראלית לגוף השליט בהנהלה הציונית . הציונים באמריקה הרגישו שהם נמצאים מחוץ למעגל ההנהגה הציונית , וכאמור נמנעו מראשית 1934 מלשלוח נציג להנהלת הסוכנות בירושלים ; ייצוגם היחיד היה 5 באמצעות נציג שאינו תושב בהנהלה בלונדון . " עקב היעדרה של מרות מרכזית גבר הפירוד הפנימי בקרב הארגונים הציוניים בארצות-הברית , עד שלעתים היה קשה להבחין כי הם ענפים של תנ...  To the book