פולמוס וייצמן-בראנדייס - הציונות במשבר

לאחר גמר המלחמה נוצר קרע עמוק בין הסתדרות ציוני אמריקה ובין המוסדות הציוניים באירופה , הדומים לו . לשיאו הגיע הקרע בוועידה הציונית העולמית בלונדון שהתכנסה בשנת . 1920 הציונות של בראנדייס היתה מעשית בעיקרה . בשנת , 1919 לאחר שביקר בארץ-ישראל , השתכנע שבעיות pxn הן בראש וראשונה כלכליות . בתפקיד מנהיג הסתדרות ציוני אמריקה ניתב את מאמציו בעיקר לעידוד הצמיחה הכלכלית של Vxiur-pK כדי להכשירה לקלוט מספר רב של עולים . לא היה לו זמן לפולמוסים הממושכים סביב דקדוקי אידאולוגיות , שהיו כה אופייניים לארגונים הציוניים באירופה 7 כא /{ 7 & י-ץ 7 ל וגם על הלך המחשבות של יהודי מזרח אירופה לא עמד . וייצמן , שצמח מתוך רקע זה , היטיב להבינו . אמנם ראו הציונים באירופה בעין יפה את החשיבות שמייחס בראנדייס לתחייה הכלכלית , אך לא ראו בעין יפה את דאגתו למשמעת , ליכולת מקצועית וליעילות . בעיני וייצמן ותומכיו היתה הציונות של בראנדייס אדישה לתחייה הרוחנית והתרבותית של העם היהודי . יתרה מזו , הצטברה כנגדו מרירות , מפני שדחה כלאחר יד מנהיגים ותיקים כליאו מוצקין ויחיאל צ'לנוב , שהתמסרו בכל לבם לתנועה . כאשר ביקש בראנדיי...  To the book