התכונה הבולטת ביותר של הקהילה היהודית בארצות-הברית בעשורים הראשונים של המאה העשרים היא רבגוניותה . רבגוניות זו יש לתלותה בארצות מוצאם של היהודים-המהגרים , בזמן בואם לארצות-הברית , במידת זיקתם לדת , במעמדם החברתי-כלכלי , במשלח-ידם , בערכיהם האידאולוגיים ובהשתייכותם הארגונית ' . יתרה מזו , חייהם היהודיים המאורגנים בלטו בביזורם , ונעשו לזירת התרחשויות שבה התחרו 2 ארגונים , אידאולוגיות ואינטרסים למכביר . על הציונות , שקיוותה לפרוץ לקהילה כה מגוונת ולהתבסס בה , היה למצוא כל נקודת-אחיזה משותפת ולנצלה כדי לאחד את הסיעות השונות סביב עניין מכריע אחד . מכל מקום , שני הגורמים העיקריים לרבגוניותה של קהילה יהודית זו היו מוצאו של כל 3 גל מהגרים ומועד בואו לארצות-הברית . הקבוצה הראשונה שבאה לאמריקה - היהודים " הספרדים-פורטוגזים , " היתה כה קטנה , עד שבעשור השלישי של המאה העשרים כמעט שלא היה אפשר לאתר את צאצאיה . בשנים 1880-1840 בא ממרכז אירופה גל שני של מהגרים ובגלל נטייתם לדבר בשפה הגרמנית נודעו כ"גרמנים , " בלא כל קשר לשפת px 4 מוצאם . מספרם היה 250 , 000 איש בקירוב . במהרה התאקלמו בא , ^ ובמחצית ה...
To the book