פרק זה יעמוד על כמה מאפיינים של החילוניות הישראלית כפי שהם באים לידי ביטוי בתגובתם של החילונים למסורתיות . ההקשר המידי של הדיון הוא ההתמודדות הנמשכת של המסורתים עם לחצים צולבים המופעלים עליהם בדרישה שינטשו את עמדתם ויזדהו ( אגב התאמת אורח חייהם ) עם אחד משני הקטבים הדומיננטיים של הזהות היהודית בישראל - הדתי או החילוני . המסורתי נדרש לפעול על פי הפרשנות האורתודוקסית למסורת ולבחור באחת משתי החלופות המנוגדות : לאמץ את האורתודוקסיה לחלוטין , או לוותר עליה לחלוטין . הוא נדרש לנקוט צד ולזנוח את "עמדת הביניים" הלא עקבית שלו ביחס למסורת היהודית . העמידה בלחצים אלו היא אחת החוויות המעצבות של הזהות המסורתית . סוגיה זו בלטה בראיונות , והתבררה כמהותית להבנת המסורתיות ( ראו גם ידגר , 2010 פרק רביעי . ( כך תיארה אחת המרואיינות אה ההתמודדות עם לחצים ודרישות אלו : אצל החילונים שאני מכירה יש בחירה בין או לעשות הכול או לא לעשות כלום . הם אומרים לי : "איזה מצחיקה את , הדלקת נרות ואחר כך את נוסעת [ בשבת . [ זה מטופש . " כן , יש בזה משהו מטופש , אבל זו דרך חיים שאני שלמה אתה [ ... ] יש אצלם גישה של " או שע...
To the book